גליון ינואר

 

 

אי-סבילות אינה אלרגיה לחלבון החלב !  משמעותה שישנו חוסר ביכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז (סוכר החלב) וזאת כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז שתפקידו לפרק הלקטוז. במידה והלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ושם עובר פירוק על ידי חיידקי המעיים.

הלקטוז הוא דו-סוכר המצוי באופן טבעי בחלב והוא הסוכר היחיד בחלב המופיע באופן טבעי. כל אדם בריא מייצר לקטאז המפרק את הלקטוז במערכת העיכול. עם הגיל חלה ירידה בפעילות של הגן הגורם לייצור לקטאז ולכן ישנה ירידה בפעילות האנזים במעי בקרב חלק גדול מן האוכלוסיה.

 

תת-ספיגה של לקטוז עלול לגרום לסמפטומים כגון: נפיחות וכאבי בטן, גזים, בחילות, שלשול ועוד. סימפטומים אלו אינם מערבים תגובה חיסונית אלא שייכים למערכת העיכול בלבד.

 

המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) פרסמו בשנת 2010 נייר עמדה בנושא אי-סבילות ללקטוז ובריאות שהתמקד בשכיחות של התסמונת, באסטרטגיות לטיפול באנשים הסובלים ממנה ובהשלכות הבריאותיות של תזונה ללא מוצרי חלב:

 

 

אי-סבילות ללקטוז היא תסמונת קלינית אמיתית וחשובה אשר שכיחותה האמיתית אינה ידועה. מסקירת ספרות מקיפה עולה כי קיימת שונות רבה באבחון תסמינים הקשורים באי-סבילות ללקטוז.  

האבחנה של אי-סבילות ללקטוז צריכה להתבצע על ידי בדיקת מימן בנשיפה יחד עם הסימפטומים שמדווחים על די המטופל. בבדיקה מודדים את כמות המימן בנשיפה בזמנים קבועים לאחר שתיית תמיסת לקטוז במים – כמות לקטוז הדומה לזו הקיימת בכוס חלב (חיידקי המעיים מפרקים את הלקטוז במעי הגס ואחד מתוצרי הפירוק הוא המימן הנמדד בנשיפה).

 

מוצרי החלב נחשבים נכס תזונתי לכלל הציבור כחלק מתזונה נבונה ובריאות כללית תקינה. מוצרי חלב מהווים מקור מצוין לחלבון איכותי, לסידן ולרכיבי תזונה נוספים חיוניים כגון: ויטמינים מקבוצה B, ויטמין A, אשלגן ומגנזיום.

 

אנשים רבים עם אי-סבילות ללקטוז נמנעים מצריכת מוצרי חלב ולכן אינם צורכים כמות מספיקה של סידן וויטמין D. תזונה דלה או חסרה במוצרי חלב עלולה לגרום לירידה בצפיפות העצם ולאוסטיאופורוזיס וכן לבעיות בריאותיות נוספות. בין היתרונות הבריאותיים הנחקרים ביותר לגבי חלב פרה: הגנה מפני מחלות לב (בעיקר בזכות ההשפעה על גורמי הסיכון: יתר לחץ דם, השמנה, ורמות גבוהות של כולסטרול בדם), סיוע במניעת התסמונת המטבולית וסוכרת מסוג 2 ונראה כי גם ישנה השפעה מגינה נגד סרטן המעי הגס והחלחולת.

  

ברוב המקרים, אין צורך להימנע לחלוטין מצריכת מוצרי חלב. אנשים רבים עם אי-סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך עד 24 גרם לקטוז ביום (שווה ערך לכ- 2 כוסות חלב) בחלוקה לאורך שעות היום.

כאשר לקטוז או חלב נצרכים עם מזונות נוספים, 15-18 גרם לקטוז נסבלים היטב. מספר מחקרים הציעו כי הלקטוז נספג טוב יותר כשהוא נצרך כמה פעמים במשך היום לעומת פעם ביום.

במחקרים רבים נמצא כי אין יתרון למוצרי חלב דלי לקטוז על פני חלב רגיל כשכמות הלקטוז היא 12 גרם או פחות.

 

 

רוב האנשים עם אי-סבילות ללקטוז יכולים לכלול חלב ומוצרי חלב בארוחותיהם מבלי לסבול מתופעות לוואי וכך להנות מהיתרונות הרבים של מוצרי החלב.

 

התאמה אישית - המחסור בלקטאז שונה מאדם לאדם, וכך שונה גם התאמתם של מוצרי החלב והכמות הנצרכת מאדם לאדם, לכן מומלץ לבחון את רמת הסבילות האישית ולא לסמוך על המלצות כלליות.

 

לבחור נכון - קיימים מוצרי חלב שמכילים פחות לקטוז, ביניהם: חלב דל לקטוז, יוגורט ביו, קוטג', גבינות קשות וגבינות שעברו הבשלה (למשל גבינה שוויצרית, פרמזן וצ`דר).

 

לא לבד - כדאי לשלב את מוצרי החלב בארוחה מלאה, כדי להקל על עיכול הלקטוז.

 

בהדרגה - על מנת לבחון את רמת הסבילות ללקטוז מומלץ לצרוך כמויות קטנות של חלב ומוצריו ואחר כך להגדיל את הכמות. כדאי לנסות מנות קטנות יותר, לעיתים תכופות יותר במשך היום. למשל, לשתות ½ עד ¾ כוס חלב מספר פעמים במשך היום.

 

החיידקים הטובים לשירות האדם - במוצרי חלב המכילים חיידקים פרוביוטיים פעילים, כמו יוגורט פרוביוטי, החיידקים מסייעים בפירוק הלקטוז וכך יכולים להקל על עיכולו.

 

השלימו את האנזים החסר (לקטאז) - לפני אכילת מוצרי חלב ניתן להיעזר בתוספת לקטאז (האנזים המפרק את הלקטוז) בצורה נוזלית או בטבליות.

 

לאחרונה יצאו לשוק מספר מוצרי חלב דלים בלקטוז, בעיקר של חברת תנובה:

 

* חלב דל לקטוז (כעשירית מכמות הלקטוז מחלב רגיל !)

* דיאט יופלה

* גבינת צהובה עמק

* משקה סויה

* יופלה 360

* שוקו SHOCK.

 

יש לשים לב כי ישנם אנשים שיהיה רגישים אפילו לכמות קטנה ביותר של לקטוז ולכן מומלץ לעלות בהדרגה במינון הצריכה של המוצרים ולשים לב להשפעות על מערכת העיכול.