גליון ינואר
חדשות ועדכונים
פעילות גופנית ותסמונת המעי הרגיז
עדכון מחקרים בפעילות גופנית ותסמונת המעי הרגיז
תסמונת המעי הרגיז (IBS) מאופיינת בתחושות שונות במערכת העיכול ובהן: אי־נעימות, תפיחות בבטן, עצירות
ושלשולים. המאפיינים הרבים נובעים מכך שהתסמונת מורכבת ממגוון תסמינים הקשורים לתפקוד לא תקין של
מערכת העיכול. בין התסמינים הנפוצים:
• התכווצויות, נפיחות וכאבי בטן.
• שלשול או עצירות לסרוגין .
• שינוי במרקם הצואה.
• גזים מרובים.
• גיהוקים מרובים.
• תחושת חוסר ריקון לאחר יציאה.
• בחילות וחוסר תאבון.
• מאמץ בעת הפרשת צואה.
• תחושת דחיפות לתת צואה.
אם התסמינים הנ"ל מתקיימים לפחות שלושה חודשים, מדובר בתסמונת המעי הרגיז שהיא הפרעה כרונית.
לכל חולה יש תסמינים שונים של המחלה, וההתבטאות של המחלה איננה בהכרח אחידה. האבחנה נעשית בעיקר
על דרך השלילה של מחלות אחרות במערכת העיכול.
התסמונת אינה כרוכה בנזק קבוע למעי וכאשר בודקים את המבנה של רקמות המעי במיקרוסקופ, לא מצליחים
לזהות כל הפרעה במבנה הרקמה והתאים.
קיימים טיפולים שונים שמקלים על סבלם של החולים, אך אין תרופה המסוגלת לרפא את תפקוד המעי באופן
מוחלט ולמעשה מדובר במחלה כרונית שיש ללמוד לחיות איתה.
במאי השנה (2011) פורסם מחקר אשר בדק 102 נחקרים (כולל קבוצת ביקורת) ומצא כי פעילות גופנית מתונה,
20-30 דקות, 3-5 פעמים בשבועמסייעת להפחתה ניכרת בתסמינים של תסמונת המעי הרגיז (IBS) ולמניעת
החמרת המחלה. משתתפי קבוצת המחקר טענו כי הייתה הפחתה ניכרת בסימפטומים של המחלה ובחומרתם
לאורך זמן.
עורכי המחקר טוענים כי פעילות גופנית אמורה להיות מעכשיו כלי מרכזי בטיפול בתסמונת המעי הרגיז (IBS).
המחקר פורסם בעיתון החשוב The American Journal of Gastroenterology. תוכלו לקרוא את
התקציר בלינק הבא.
פורסם על ידי דודי לביא - דיאטן קליני וספורט, יוני 2011