שנת 2011
חדשות ועדכונים
אלגוריתם חדש לניבוי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים
עד היום היה שימוש קליני בנוסחת חיזוי לשברים אוסטיאופורוטיים המעריכה גורמי הסיכון מקובלים (fracture risk assessment, FRAX): גיל, מין, גובה, משקל, שברים קודמים, היסטוריה של שבר ירך בהורים, עישון כעת, טיפול בסטרואידים, ראומטואיד ארתריטיס, אוסטיאופורוזיס משני וצריכת ≥3 יחידות אלכוהול ביום.
לאחרונה פורסמו אלגוריתמים חדשים המספקים יכולת הבחנה וכיול טובות יותר, ללא צורך בבדיקות מעבדה, בהשוואה לאלגוריתם הערכת גורמי הסיכון המקובל (fracture risk assessment).אלגוריתמים אלו מנבאים את הסיכון במהלך 10 שנים לשברים אוסטיאופורוטיים ומאפשרים לזהות את החולים שירוויחו מהתערבויות להפחתת סיכון. האלגוריתמים (המכונים QFractureScores ), מדרגים את הסיכון בהתבסס על מגוון משתנים שנמצאו קשורים באופן מובהק לסיכון במחקר שנערך במרפאות קהילתיות באנגליה ובווילס בקרב 1,183,663 נשים ו-1,174,232 גברים בגילאי 30-85 (סה"כ כ- 16 מיליון שנות אדם).
המשתנים שנמצאו קשורים באופן מובהק לסיכון לשבר אוסטיאופורוטי בקרב נשים היו השימוש בטיפול הורמונלי תחליפי (hormone replacement therapy, HRT), גיל, BMI, סטטוס עישון, שימוש מתועד באלכוהול, היסטוריה של אוסטיאופורוזיס בהורים, נוכחות ראומטואיד ארתריטיס, מחלה קרדיווסקולרית, סוכרת סוג 2, אסתמה, שימוש בנוגדי דיכאון מסוג טריציקליים, שימוש בסטרואידים, היסטוריה של נפילות, תסמיני מנופאוזה, מחלת כבד כרונית, הפרעות ספיגה והפרעות אנדוקריניות אחרות.
המנבאים לשברים אוסטיאופורוטיים ושברי ירך בקרב גברים כוללים גיל, BMI, סטטוס עישון, שימוש מתועד באלכוהול, נוכחות ראומטואיד ארתריטיס, מחלה קרדיווסקולרית, סוכרת סוג 2, אסתמה, שימוש בנוגדי דיכאון מסוג טריציקליים, שימוש בסטרואידים, היסטוריה של נפילות ומחלת כבד כרונית.
בהשוואה לאלגוריתם הערכת גורמי הסיכון המקובל (fracture risk assessment, FRAX) נראה כי האלגוריתם החדש מספק יכולת הבחנה וכיול טובות יותר, מציינים החוקרים.
מקור: BMJ. 2009 Nov 19;339:b4229
התערבות מבוססת משפחה יעילה לטיפול בהשמנת יתר חמורה (בילדים)
התערבות מבוססת משפחה קשורה להפחתת משקל מובהקת בטווח הקצר ושיפור במדדים רפואיים, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת המפורסם PEDIATRICS.
במחקר נכללו משפחות של 192 ילדים בגילאי 8-12 הסובלים מהשמנת יתר חמורה שהוגרלו אקראית להתערבות או לטיפול הרגיל. הערכות חוזרות בוצעו בנקודת ההתחלה ולאחר 6, 12 ו-18 חודשים.
בהשוואה לטיפול הרגיל, התערבות מבוססת-משפחה השיגה ירידה מובהקת באחוז עודף המשקל של 7.58% לאחר 6 חודשים בהשוואה לירידה של 0.66% שהשיג הטיפול הרגיל. עם זאת, לאחר 12 ו-18 חודשים ההבדל לא נמצא מובהק.
אלה שהגיעו ל-75% מפגישות ההתערבות ומעלה שמרו על הירידה באחוז עודף משקל לכל אורך 18 החודשים. בין הגורמים שנמצאו קשורים להפחתה ניכרת יותר במשקל לאחר 6 חודשים: נוכחות גבוה יותר, הכנסה גבוהה יותר של ההורים והפחתה גדולה יותר ב-BMI של ההורים. בנוסף, נמצא שיפור קל אך מובהק בתוצאות הרפואיות בקבוצת ההתערבות מבוססת המשפחה.
Pediatrics. 2009 Oct;124(4):1060-8
המצב בישראל
המחקר לעיל ומחקרים רבים נוספים בתחום בוחנים חלופות לטיפול באחת הבעיות הקשות של העולם המודרני: מגיפת ההשמנה. ישראל נמצאת במקום לא מחמיא בעולם מבחינת תפוצת המחלה הן בקרב בוגרים והן בקרב ילדים. לפי דו"ח חדש של ה- OECD ישראל נמצאת במקום ה- 11 מתוך 33 מדינות הארגון מבחינת השמנת הילדים: 26% מן הילדים סובלים מעודף משקל (כל ילד רביעי !)
ישראל החלה בחשיבה ברמה הלאומית כיצד להתמודד עם הבעיה במספר מישורים במטרה להגיע ליעדים מוגדרים בשנת 2020 ומשרד החינוף יחל כבר השנה בתוכנית ארצית לחינוך לבריאות ותזונה נבונה כולל פעילות גופנית.
על המצב בישראל תוכלו לקרוא בכתבה הבאה
על נתונים בנושא ההשמנה ודיאטות בישראל תוכלו לקרוא בהודעה שפרסם הלמ"ס לעיתונות לאחרונה.